מידע למתמיינים לתואר שני בפסיכולוגיה

הקלטות ימים פתוחים מקוונים במוסדות לימוד לתואר שני

האוניברסיטה העברית

מכללת אחוה

נגן וידאו

האקדמית רופין

זום מידע כללי - פורום פר''ת 28/1/24

זום מידע מהשטח - פורום פר''ת 04/02/24

מידע כללי

  1. פסיכולוגיה קלינית
  2. פסיכולוגיה התפתחותית,
  3. פסיכולוגיה חברתית,
  4. פסיכולוגיה שיקומית,
  5. פסיכולוגיה תעסוקתית,
  6. פסיכולוגיה ארגונית,
  7. פסיכולוגיה קוגנטיבית,
  8. פסיכולוגיה רפואית.

בפנקס הפסיכולוגים נרשמים שישה סוגי התמחויות שונות בדר"כ. יש לבדוק במשרד הבריאות.

 

חלקים נקראים יישומיים-טיפוליים וחלקם מחקריים.

בדרך כלל, התכנים הנלמדים במהלך הלימודים משתנים בהתאם להתמחות שנבחרה –

  • פסיכולוגיה קלינית – לאבחון וטיפול בבני אדם ובהפרעות נפשיות מסוגים שונים. עבודה בדר"כ במרפאות לבריאות הנפש ובתי חולים לבריאות הנפש.
  • פסיכולוגיה חברתית – עוסקת בבחינת ההשפעות החברתיות על הפרט. עובדים בדר"כ עם גופים וארגונים, כמו צה"ל וכדו. חברות סטארטפ. מתעסקים גם בפסיכולוגיה חיובית.
  • פסיכולוגיה התפתחותית – עוסקת בבעיות התפתחותיות בדגש על ילדים בגיל הרך ובמשפחותיהם בכל הקשור למניעה מוקדמת של ליקויים וקשיים וטיפול באלו. וכמובן אבחון של הגיל הרך. בדרך כלל עובדים במרכז להתפתחות הילד.
  • פסיכולוגיה קוגנטיבית – עוסקת בתהליכים הקשורים בקוגניציה כמו קשב, למידה, זיכרון, שפה, חשיבה, תקשורת ועוד. עובדים עם חברות, עוזרים בפיתוח חשיבה, ומחקר בתחום שמשפיע על אפיון מוצרים וכדו'.
  • פסיכולוגיה רפואית – מכשירה את בוגריה כפסיכולוגיים רפואיים המסייעים למאושפזים וחולים. בבתי חולים, וכאלה שנפצעו ועדיין מאושפזים.
  • פסיכולוגיה שיקומית – מכשירה את הבוגרים לטיפול שיקומי בחולים עם פגיעה במערכת העצבים המרכזית. פוסט אשפוז פיזי עם פגיעה גם בנפש. 
  • פסיכולוגיה תעסוקתית/ארגונית – עוסקת בתהליכים פסיכולוגיים בעולם העבודה ומסייעת למטופלים למציאת מקצוע מתאים באמצעות שיטות פסיכולוגיות. עובדים בהערכת מועמדות ו
  • פסיכולוגיה חינוכית – מכשירה את בוגריה לעבודה במערכת החינוך ולחקר תהליכי למידה וחינוך. – פסיכודיאגנוסטיקה שקשורה לילדים ולמידה, עובדים בדר"כ בשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) לכל רשות יש שפח"ח. יש תקנים ומחפשים כל הזמן מתמחים.

הסבר על המסלול המלא לפסיכולוגיה קלינית בישראל

בכדי לקבל רישיון לעסוק בפסיכולוגיה על ידי משרד הבריאות בישראל ולהיקרא פסיכולוג קליני, על המטפל לעבור מסלול שאורכו כ-11 שנים. בפסיכולוגיה יש שישה סוגי התמחויות כאשר התמחות בפסיכולוגיה קלינית נחשב למסלול המבוקש והמכובד ביותר בתחום.

​שלב ראשון:

  • המסלול מתחיל בתואר ראשון בפסיכולוגיה שנמשך שלוש שנים. בתואר לומד הסטודנט מגוון קורסים הקשורים לנפש האדם, סוגי טיפולים ואוסף תיאוריות בפסיכולוגיה. ביניהם פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, תיאוריות על האישיות ופיזיולוגיה, פסיכופתולוגיה.
  • התנסות מעשית בשדה הקליני למשך תקופה של שנה ו/או תקופה משמעותית. תוך כדי קבלת הדרכה מפסיכולוג קליני בדר"כ כאשר בסיום ההתנסות, המדריך ייתן המלצה שכוללת הערכה הכישורים הקליניים בשדה על בסיס ההתנסות.
  • התנסות מעשית במחקר, בדר"כ התנסות בכתיבת מחקר, ו/או עוזרי מחקר במעבדה, לאחר תקופה משמעותית תחת חוקרים ו/או מנחים ו/או בעלי תואר שלישי מי שליוו את המחקר יגישו המלצה מחקרית למוסד תוך הערכה של כישורים מחקריים של המועמד/ת
  • בדר"כ את ההתנדבות בשדה הקליני והמחקר עושים תוך כדי הלימודים של תואר ראשון. בתמורה להתנדבות ו/או עבודה.

שלב שני:

  • בסיום התואר הראשון יתמודד מי שרוצה להיות פסיכולוג על קבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. 
  • דרישות הסף לקבלה לפסיכולוגיה קלינית הינן ממוצע ציונים גבוה מ 90 בתואר הראשון ומבחן מתא"ם, (ממוצע 100 ומעלה) מבחן זה בודק יכולות ניתוח, הבנת הנקרא וידע נרחב בפסיכולוגיה.
  • בכדי להגיש בקשה לקבלה לתואר שני על הנבחן להיות בין 25% הנבחנים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר. (ממוצע 120 ומעלה) בערך מחצית מהמגישים בקשת רישום יוזמנו לבדיקת התאמה לתואר שני.
  • בדיקת ההתאמה מתבצעת על ידי הערכת פסיכולוגים, ראיון אישי ודינמיקה קבוצתית.
  • במידה ועמד המועמד בכל המבחנים וההערכות שנכתבו לעי"ל הוא יוכל להתחיל תואר שני. הוא נרשם למערכת ההמלצות ומערכת החדשה של השיבוצים.

שלב שלישי:

  • במהלך התואר השני ילמד הסטודנט תיאוריות יותר מורכבות בפסיכולוגיה וילמד סוגי טיפולים פסיכולוגים וביניהם פסיכותרפיה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי  CBT. כמו כן ילמד הסטודנט על פסיכופתולוגיות שונות הכוללות בתוכן הפרעות אישיות מגוונות. כמו כן ילמד על דיכאון, חרדה, אבל ומשברי חיים. 
  • במקביל לתואר השני יחל הסטודנט להתנסות כמטפל פסיכולוגי ויקרא "פרקטיקנט בפסיכולוגיה".
  • כחלק משמעותי מהלימוד יקבל הפרקטיקנט הדרכה במרפאה בה יעבוד מפסיכולוג מדריך מומחה ויקבל הדרכה קבוצתית עם עמיתים במעמדו גם בהדרכת פסיכולוג מדריך מומחה.
  • מעבר לכך יקבל הפרקטיקנט הדרכה בתואר על הטיפולים שהוא מעביר ממרצה שגם הוא פסיכולוג מומחה ומדריך.
  • בתקופת הפרקטיקום שנמשכת בין שנה לשנתיים (בתלות באוניברסיטה), יקבל הפרקטיקנט בערך 5 שעות הדרכה. לרוב פרקטיקנט פוגש 5 מטופלים בשבוע וכך יוצא כי על כל שעה עם מטופל הוא מקבל שעת הדרכה.

 

שלב רביעי:

  • ​כשסיים הסטודנט את התואר השני וההתנסות המעשית, הוא יקבל המלצות מהמדריכים שלו על תפקודו, המלצות אלו חשובות מאוד לעתידו המקצועי. כמו כן יכתוב הסטודנט עבודת תיזה בה יבחן לעומק נושא מסויים בפסיכולוגיה. כתיבת עבודת התיזה ו/או עבודת גמר עבור רוב הסטודנטים אורכת כשנה.
  • לאחר שהגיש את התיזה ו/או עבודת גמר ועמד בכל הדרישות יקבל הפסיכולוג תעודה כי הוא פסיכולוג מוסמך, יחד עם זאת בשלב זה הוא נמצא בערך במחצית הדרך להיות פסיכולוג מומחה. 

​שלב חמישי:

  • השלב הבא בהסמכה הינו תקופת ההתמחות. תקופה זו נמשכת 4 שנים, בתקופה זו יקרא הפסיכולוג, פסיכולוג קליני מתמחה.
  • במשך שנים אלו, יטפל הפסיכולוג לרוב 3 שנים במטופלים מרפאתיים ושנה אחת במטופלים באישפוז.
  • במהלך שנים אלו יפגוש הפסיכולוג בכל שבוע 12 מטופלים. על המטופלים יקבל המתמחה כ-6 שעות הדרכה שבועיות. בהדרכה ינתחו המדריך והמתמחה את הפגישות, ילמדו על המטופל ויעמיקו בטיפולו.
  • מעבר לכך ילמד הפסיכולוג דיאגנוסטיקה, אלו בעצם המבחנים הפסיכולוגים דרכם ניתן ללמוד באופן מעמיק על אישיותו ועולמו הפנימי של המטופל הזקוק לאבחון. 
  • לאחר שנתיים התמחות, יוכל הפסיכולוג לפתוח קליניקה פרטית ולקבל מטופלים. עבור מטופלים אלה על הפסיכולוג לקחת הדרכה פרטית נוספת מחוץ למרפאה. ההדרכה תתקיים אחת לשבוע ובה יעזר במדריך בהבנת המטופל והבנת הדרך הטובה ביותר לטפל בו. לרוב עלות פגישה אצל פסיכולוג קליני מתמחה הינה 250-300 שקלים. 

שלב שישי:

  • בסיום ההתמחות יעבור הפסיכולוג מבחן מומחיות. מבחן זה בודק את יכולתיו הטיפוליות של הפסיכולוג והידע שרכש במשך 11 שנות ההסמכה. במידה ויעבור הפסיכולוג את המבחן, הוא יקרא פסיכולוג מומחה. לרוב עלות פגישה אצל פסיכולוג קליני מומחה הינה 350-500 שקלים. 
  • פסיכולוג מומחה אינו מחוייב לקחת הדרכה שבועית, יחד עם זאת רבים מהמומחים הצעירים ממשיכים לקחת הדרכה במקביל לטיפולים. 
  • לאחר שלוש שנות עבודה כמומחה יוכל הפסיכולוג להתחיל מסלול להדרכה בפסיכולוגיה, מסלול זה נמשך שנתיים ובסופם יהיה הפסיכולוג, פסיכולוג מומחה מדריך.

במקביל למסלול זה, עוברים הפסיכולוגים בעצמם טיפולים פסיכולוגים, טיפולים אלה מאפשרים להם להעמיק לתוך עצמם ולאפשר להם להיות כמה שיותר מעובדים עבור המטופלים אותם הם פוגשים.

  1. יישומי / מחקרי
  2. ציונים בתואר
  3. ציונים במתאם
  4. בהתאם לחוויה שהייתה בהתנסות בשדה במחקר / הקליני
  5. בהתאם לתזה / ללא תזה
  1. לחרדים – המסלול הוא כמובן ללא הפרדה כל שהיא מגדרית ו/או מגזרית.
  2. הקבוצות לימוד הם קטנות ואיכותיות. בין 16-25 במגמה. 
  3. הלימודים הם יומיים בשבוע + יומיים פרקטיקום. – כך שאין כ"כ יכולת לעבוד. 
  4. לגבי מלגות – יש מלגות כמו בכל תואר שני, אין משהו מיוחד דווקא לפסיכולוגיה.

תנאי קבלה

  1. תואר ראשון בפסיכולוגיה ו/או מדעי ההתנהגות
  2. התנסות מעשית בשדה הקליני + המלצה
  3. התנסות מעשית בשדה המחקרי + המלצה
  4. מבחן מתא"ם.

ציונים:

  1. תואר ראשון בין 88-90 +
  2. מתאם 100-120 +
  3. יש מקום אחד שמקבל עם ציון מתאם 75 ומעלה. (אחוה)
  1. תואר ראשון בפסיכולוגיה ו/או מדעי ההתנהגות
  2. התנסות מעשית בשדה הקליני + המלצה
  3. התנסות מעשית בשדה המחקרי + המלצה
  4. מבחן מתא"ם.

ציונים:

  1. תואר ראשון בין 88-90 + (יש יותר גמישות בחלק מהמקומות)
  2. מתאם 95-120 + 
  3. יש מקומות יותר גמישים.

התנסות והמלצה קלינית בשדה

יש לבצע התנסות קלינית במוסד בו ניתן סיוע נפשי מסוג כל שהוא. מרפאות לבריאות נפש, קופות חולים, קו חם, סיוע טלפוני, מיזמים של חונכות רגשית בבתי ספר וכדו.

תקופה משמעותית בה ממליץ יכול להכיר מועמד ולתת המלצה.

יש מוסדרות שהגדירו תקופה של שנה. ויש מוסדות שלא הגדירו כלל משך זמן.

המשך זמן הממוצע הקיים בתוכניות שונות עומד על מינימום שנה. וחובת שהתתפות בהדרכות על ידי איש מקצוע קליני מתאים.

משתנה בין המוסדות.

בדר"כ אלו ההמלצות שמתקבלות.

  1. פסיכולוג/ית קליני
  2. עו"ס קליני (תואר שני)
  3. עו"ס
  4. פסיכולוג יישומי (מתחום יישומי, שיקומית, רפואית, התפתחותי)
  5. פסיכיאטר/ית

יש להניח כי ככל שמועמד/ת מכוונים למסלול קליני, המלצה מפסיכולוג/ית קליני עשויה להיות בעלת ערך.

התנסות והמלצה מחקרית

  • ניתן לבצע זאת בכל מוסד בו מבצעים מחקרים במעבדה ו/או בכל צורה מתאימה.
  • ניתן לקבל ממנחה במוסד האקדמי שיודע להמליץ על הסטודנט ויש לו היכרות מוקדמת.
  • יש שמקבלים המלצה מהמנחה של הסמינריון בתואר הראשון. – זה קביל.
  • אין תקופת זמן מוגדרת מראש ברוב המוסדות.
  • בדרך כלל יש זמן סביר שלוקח לסטודנט לבצע מחקר ו/או התנסות כזו במחקר. אשר המנחה ו/או החוקר יהיו מוכנים לכתוב עבור זה המלצה.
  • חשוב לדעת שההמלצה הינה מאוד אישית, בדרך כלל הממליץ לא יראה את ההמלצה לסטודנט וזאת על פי דרישות המוסדות האקדמיים. ומשכך הממליץ רושם בצורה כנה ואמיתית את ההמלצה על פי דירוג וההיכרות שלו עם הסטודנט. כאשר השאלה הראשונה היא בדרך כלל, כמה זמן הממליץ מכיר את הסטודנט עליו הוא ממליץ.
  1. חוקר באקדמיה
  2. חוקר במעבדת מחקר
  3. בדר"כ תואר שני ומעלה
  4. בעל תואר שלישי ו/או במהלך תואר שלישי.
  5. מרצה בכיר באקדמיה

שאלות של סטודנטים

מדובר בסטודנט ממגזר חרדי.

1. הכיוון לאחוה, הוא מעולה. זה בהחלט הסיכוי היחיד שנראה ריאלי לציונים שלך.
2. לגבי השקעה במגמה הקלינית לעומת שאר המגמות, אינני רואה שזה סותר. כלומר, עצם הגשתך לקלינית לא סותר הגשה לשאר המגמות.
3. נראה מהדברים אם הבנתי נכון, שיש לך מחשבה כי הם יעבירו אותך למגמות אחרות בגלל המתאם. אז בגדול אין קשר בין המגמות השונות. מדובר באנשים שונים בדרך כלל, מראיינים שונים וכן הלאה. ואם לא תגיש במועד ההרשמה שלך באחוה, מסמכים רלוונטיים לכל מגמה בנפרד. אז אף אחד לא יעביר אותך אוטומטי בשום צורה.
4. לכן, בהמשך ל-3, הייתי מציע להרשם לאחוה, ולהגיש מסמכים בנפרד לכל מגמה ומגמה שקיימת שם. שים לב שלכל מגמה זה מסמכים שונים.
5. לגבי שאלתך השנייה, אם יש לך כסף שאתה יכול לשלם עבור רישום לכל מוסד, ויש לך זמן, להתאים לכל מוסד את הדרישות השונות שלו במסמכי ההרשמה. אז אפשרי לעשות זאת. וזה בהחלט בהיגיון פשוט עשוי להגדיל הסתברות שמישהו מהם יקרא לך. אך זה עדיין סיכון מסוים. ויכול להיות שאף אחד מהמוסדות לא יקרא לך לראיונות. צריך לקחת בחשבון את השיקול הזה בהגשה.
6. בהמשך ל- 5, במידה ואתה בוחר ללכת על זה, והכסף והזמן התעסקות שלך בזה יחסית מוגבל, אז הייתי מציע לך ללכת על כל המכללות ולא אוניברסיטאות. ובכל המכללות להגיש לכל סוגי המגמות היישומיות ולא רק לקלינית. כך תגדיל יותר את ההסתברות שלך.
7. יש להסתייג מכל מה שאמרתי לעיל, במידה ובמסמך חריגים יש לך סיבה שעשויה להיות מוגדרת טראגית, בצורה כזו או אחרת, ו/או עשויה להתפרש ככזו לאחד מהמוסדות השונים, בנוסף על היותך נמנה על מגזר חרדי וכן הלאה. הסיכוי שלך להיות מאושר לראיון (בדגש על ראיון בלבד, כי לא כל מוסד שיזמן אותך בהכרח יקבל אותך) הינו גדול יותר.
8. במידה ומבחינתך אתה יכול לדמיין אירוע שבו – אם לא תתקבל לאף מגמה בכל המוסדות שקיבלת, והיו אומרים לך ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית, והיית הולך על זה. אז הייתי מציע לך בהינתן ואתה כבר נרשם גם ככה למוסדות, תוסיף גם את המגמה הזו. וזה יגדיל עוד יותר את ההסתברות.

בהצלחה ענקית.
שבת שלום.

תנסה לדבר בראיונות יותר על המקום הקליני בהתנסות
ואז זה יתן לך תוקף של המלצה קלינית
ברמה היבשה.. בוודאי שאפשר להגיש עם המלצה של פסיכולוג חינוכי.

  1. חוקר באקדמיה
  2. חוקר במעבדת מחקר
  3. בדר"כ תואר שני ומעלה
  4. בעל תואר שלישי ו/או במהלך תואר שלישי.
  5. מרצה בכיר באקדמיה

ההרשמה לתואר שני

  1. יש לבחור מגמה אותה אתם רוצים ללמוד.
  2. יש לבחור מגמה נוספת אותה הייתם רוצים לבחור לו לא הייתם מתקבלים למגמה הראשונה.
  3. יש לבדוק אלו מוסדות מלמדים את אותם מגמות שרשמתם לעצמכם.
  4. יש לבדוק את תנאי הסף של המוסדות, ושאתם אכן עומדים בקריטריונים השונים. גם של ועדת חריגים.
  5. יש לבדוק מה התאריכים של ההרשמות .(בבקשה לא לחכות לרגע האחרון בשום אופן)
  6. יש לבדוק כמה עולה ההרשמה בכל מוסד.
  7. להיערך לתקציב עבור המוסדות אליהם אתם רוצים להגיש.
  8. לבצע הרשמה לאותם מוסדות.
  9. להכין לעצמכם רשימה מסודרת של המסמכי הרשמה אותם מוסדות דורשים.
  10. להכין את הממליצים שלכם שבעוד מספר ימים אתם תצטרכו שהם ימליצו עליכם.
  11. להרשם למערכת הממלצות החדשה.
  12. לבדוק אלו מוסדות מתוך מה שנרשמתם לא עובדים עם מערכת ההמלצות החדשה.
  13. מערכת הממלצות ידועה על שלל בעיות שונות טכנולוגיות נא לא לחכות לרגע האחרון.

בהצלחה ענקית 🙂 

  • מערכת שעוזרת לממליץ ולסטודנט.
  • הסטודנט מבצע הרשמה במערכת
  • בוחר מוסדות אליהם הוא רוצה שהמערכת שתלח את ההמלצה
  • מזין את פרטי הממליץ בתוך המערכץ כולל שם, נייד, מייל, ותפקיד בארגון.
  • הממליץ מקבל מייל (יש לבדוק אם הגיע אליו לספאם) שמבקש ממנו לענות על שאלון המלצה. (שבני משאלות ודירוגים שונים)
  • המוסדות אותם הזין הסטודנט קודם לכן, מקבלות בתפוצה רחבה את ההמלצה כולל כל הפרטים השונים.
  • כל מוסד לא יודע על מוסד אחר אותו הזנתם במערכת. אלא מקבל את ההמלצה השייכת אליו בלבד. כמוסד אוטונומי במערכת.

מתוך אתר מערכת השיבוצים:

לצורך נוחות בלבד השאלות הבאות מנוסחות בלשון זכר, אולם מתייחסות למועמדים ולמועמדות כאחד.

ש: בעת הרישום אני מתבקש למלא ציון מתא"ם, ציון ממוצע תואר ראשון, ופרטים נוספים. למה הם משמשים והאם הם מועברים למוסדות?
ת: כל הנתונים המוכנסים למערכת אינם מועברים למוסדות הלימוד. הם נאספים לצורך ניתוח סטטיסטי בלבד. במקרים נדירים, הם יכולים גם לעזור לצורכי זיהוי במקרה של תקלה ברישום.
בממוצע תואר ראשון, הכוונה לממוצע של כל המסלולים שלמדתם.
ש: האם אני יכול לדרג מגמות שאליהן לא נרשמתי או לא התראיינתי?
ת: כן. עם זאת, לא סביר שמגמה תדרג מועמד שלא רואיין קודם לכן, ולכן לא תשובץ אליה. יתר על כן, דירוג מגמות לא מחליף את הרישום אליהן. בכל מקרה של ספק, כללי הרישום של המוסד הם שקובעים לכמה ולאיזה מגמות ניתן להירשם.
ש: האם ניתן לבצע שינויים ברשימת ההעדפות שלי?
ת: כן, ניתן לשנות את רשימת ההעדפות ללא הגבלה עד לשעת סגירת הדירוגים (ראו לוח זמנים). לאחר מכן לא ניתן יהיה להוסיף או למחוק מגמות או לשנות את סדר ההעדפות.
ש: האם מישהו מלבדי יכול לראות את רשימת ההעדפות שלי?
ת: רשימת ההעדפות שלך היא סודית ולאף מגמה לעולם לא תהיה גישה אליה. אתה האדם היחיד שרשאי לגשת לרשימת ההעדפות שלך, אלא אם כן תיתן את שם המשתמש שלך ואת הסיסמה לאדם אחר.
ש: מה קורה אם אני לא משובץ לאף מגמה?
ת: אנו ממליצים לדרג את כל המגמות אליהן נרשמתם על מנת למנוע מצב זה ככל האפשר. כל המקומות יתמלאו באמצעות מערכת השיבוץ האוטומטית, והסיכוי להתקבל לאחר השיבוץ הוא נמוך ביותר, ותלוי בביטול מועמדות של סטודנטים ששובצו למגמות.
ש: האם השתתפות בתהליך השיבוץ עולה כסף?
ת: לא, ההשתתפות במערכת השיבוץ היא ללא תשלום (עם זאת, כפי שהיה תמיד, הרישום לאוניברסיטאות כרוך בתשלום).
ש: כיצד עובד תהליך השיבוץ הממוחשב?
ת: האלגוריתם מנסה לשבץ כל מועמד למגמה המועדפת עליו. אם המגמה מעדיפה מועמדים אחרים, המועמד מנסה להשתבץ למגמה השנייה הכי מועדפת, וכך הלאה עד שהמועמד מקבל השמה זמנית או שכל המגמות דחו אותו. לאחר שכל המועמדים עברו את התהליך הזה, ההשמה הזמנית הופכת לסופית.
ש: כמה מגמות ניתן לדרג?
ת: המערכת הממוחשבת לא מגבילה את מספר המגמות שניתן לדרג. מעשית, הסיכוי שמגמה שלא ראיינה מועמד תקבל אותו הוא קטן ביותר, ולכן המשמעות של דירוג מגמות בהן לא התראיינת היא מועטה, אבל זה לא יכול להזיק.
ש: האם יש מקום לאסטרטגיה? האם כדאי לדרג מקום שאני מעוניין בו, אבל אני מרגיש שאין לי סיכוי להתקבל אליו?
ת: המערכת בנויה כך שאין שום צורך בחשיבה אסטרטגית בעת דירוג המגמות, ויש לדרג רק לפי המידה שבה אתם מעוניינים להצטרף למגמות. כל חשיבה אסטרטגית שהיא עלולה לפגוע בסיכויי הקבלה, ולא יכולה לשפר אותם. ספציפית, רצוי לדרג את כל המגמות אליהן התראיינתם, גם אם אינכם חושבים שהסיכויים גבוהים. הדבר לא יפגע בסיכוי שלכם להתקבל למגמות אחרות.
ש: אני רוצה ללמוד פסיכולוגיה קלינית, ומוכן ללמוד אפילו על הירח. היה לי ראיון טוב במוסד א', וראיון רע במוסד ב'. מצד שני, אני מעדיף את ב'. איך כדאי לי לדרג?
ת: כשאתם מדרגים, תחשבו רק איפה אתם רוצים ללמוד בהנחה שתתקבלו לשם. אל תדאגו לסיכויי הקבלה! במקרה הזה, דרגו קודם את ב', ואז את א'. אם תדרגו קודם את א', זה לא יגדיל את הסיכויים שלכם להתקבל לפסיכולוגיה בשום צורה, ורק יזיק לכם.
ש: התראיינתי במוסד א', והם אמרו לי שאם אני אשים אותם ראשונים אני אגיע אליהם. אני מעדיף את ב', אבל שם לא קיבלתי שום הבטחה. מה לעשות?
ת: מצוין! אתה בטוח תתקבל לפסיכולוגיה. דרג קודם את ב', ואז את א'. אם ב' רוצים אותך (למרות שלא אמרו לך כלום) אתה תגיע לשם, ואחרת אתה תגיע לא'. יש לציין שאף אחד לעולם לא יראה את הדירוגים שלך!
ש: נרשמתי רק למגמה אחת ורק במוסד אחד, האם עדיין עליי להשתמש במערכת?
ת: כן. גם אם נרשמת למוסד אחד בלבד ואפילו למגמה אחת בלבד, עדיין יש להשתמש במערכת. מספיק לדרג רק את המגמה אליה נרשמת (אם כי חשוב לשים לב אם יש לה וריאציות, למשל, "עם מלגה" או "בלי מלגה", וכדומה, ואז לדרג את כל האפשרויות שרלוונטיות לך).
ש: אני מעדיף את מגמה א', אבל רק במסלול ישיר לדוקטורט. אם אני מתקבל רק לתואר מוסמך, אני מעדיף את מגמה ב'. איך המערכת מטפלת בהעדפות כמו שלי?
ת: כיום בעת הקבלה ייתכנו שלושה מצבים:
1. קבלה עם אופציה למסלול ישיר לדוקטורט (שלרוב מגיע גם עם מלגה).
2. קבלה ללא אופציה למסלול ישיר לדוקטורט.
3. קבלה ללא אינפורמציה על האפשרות למסלול ישיר לדוקטורט, ייתכן ואפשרות זו תיפתח לפני תחילת השנה, אבל עד מועד ההחלטה לא ניתן יהיה לדעת.

במערכת השיבוץ תהינה מגמות שאותן תוכלו לדרג מבלי להתחשב באופציה של מסלול ישיר לדוקטורט, וזה מקביל לאפשרות השלישית. לעומת זאת, מגמות שמעוניינות בכך יאפשרו לסטודנטים לקבל החלטה גם על בסיס האופציה לדוקטורט ישיר, בכך שניתן יהיה לדרג בנפרד את המגמה עם ובלי דוקטורט ישיר. כלומר, תוכלו לדרג באתר את מגמה א' עם דוקטורט ישיר במקום הראשון, את מגמה ב' במקום השני, ואת מגמה א' ללא דוקטורט ישיר במקום השלישי. לחילופין, תוכלו לא לדרג כלל את מגמה א' ללא דוקטורט ישיר. אם תתקבלו למגמה א' ללא דוקטורט ישיר וכן למגמה ב', תגיעו למגמה ב'. אם תתקבלו למגמה א' עם דוקטורט ישיר תגיעו לשם. כמו במקרים אחרים, הדירוג שתבחרו צריך להיות תלוי בהעדפותיכם בלבד, ולא יכול להשפיע לרעה על סיכוייכם להתקבל לאיזושהי מגמה או איזשהו מסלול.
ש: במידה ואני רושם את א' כהעדפה ראשונה ואת ב' כהעדפה שנייה ושני המוסדות מעוניינים בי, האם בסופו של דבר אתקבל למוסד אחד בלבד?
ת: בסופו של דבר תשובץ למוסד אחד. כיוון שאתה מעדיף את א', בסוף תשובץ לא'.
ש: האם האלגוריתם מתחשב להתאמה בין הדירוג שאני נתתי למוסד ולדירוג שהמוסד נתן לי? כלומר, אם אני ועוד מועמד מדורגים באחד המוסדות ברשימה כך שאני מקום 12 והוא מקום 13, אך הוא הכניס את אותו מוסד כהעדפה יותר גבוהה ממני, האם קיימת אפשרות שהוא יתקבל ולא אני? (בהנחה שלא התקבלתי לשום מוסד אחר)
ת: זה בלתי אפשרי. אלגוריתם השיבוץ (בכוונה) לא מתחשב במקום שנתת למוסד, אלא רק באיך המוסד דירג אותך. הסיבה שהאלגוריתם פועל כך היא כדי למנוע תחמונים.
ש: האם בדיעבד אני אדע לאיזה מגמות התקבלתי (גם אם לא שובצתי אליהן)?
ת: לא בדיוק. המגמות לא מעבירות למערכת רשימות של קבלה ודחיה, אלא מעבירות דירוגים של המועמדים וכן את גודל המגמה המתוכנן. המועמדים משובצים למגמה הטובה ביותר שהם יכולים לקבל. כלומר, אם לא השתבצת למגמה שדירגת גבוה, סימן שיש מועמדים שאותה מגמה דירגה גבוה יותר שמילאו את מכסת המקומות. לגבי מגמות שדירגת נמוך יותר מהמגמה אליה התקבלת, ניתן לדעת רק על ידי יצירת קשר בדיעבד עם המגמה. עם זאת, גם במידה והיית יכולה להתקבל למגמה, לא ניתן לעבור אליה לאחר שנקבע השיבוץ.
ש: זה נשמע מאד לא פייר, בעבר יכולתי להתקבל לכמה מגמות, למה עכשיו אני לא יכול?
ת: גם בעבר לא ניתן היה להתקבל למספר מגמות, אלא רק לקבל הצעות מכמה מגמות ולקבל אחת מהן. מספר המקומות במגמות לפסיכולוגיה הוא מצומצם ביותר ולכן לא ניתן לאפשר למועמדים להחזיק מספר מקומות במספר מגמות בו-זמנית. מערכת השיבוץ מנהלת את תהליך הקבלה של מועמדים בצורה אופטימלית בהתחשב בהעדפותיהם וכך מספר מקסימלי של מועמדים משתבצים למגמות.
ש: בדף פרטי המשתמש שלי כתוב שהגדרת בן/בת הזוג שלי אינה מאומתת. מה זה אומר ומה עלי לעשות?
ת: אם בעת הרישום לאתר סימנת שברצונך לדרג העדפות כזוג עליך לוודא שגם בן/בת הזוג שלך הגדיר אותך כבן/בת זוג בעת הרישום לאתר. בעיות באימות בני זוג במערכת יכולות להיווצר מכמה סיבות:
– אחד מבני הזוג טרם נרשם במערכת השיבוץ בשנה"ל הנוכחית.
– אחד מבני הזוג טרם אימת את כתובת הדוא"ל שלו (באמצעות קישור שנשלח אליו/ה במייל).
– אחד מבני הזוג ציין שברצונו לדרג העדפות כיחיד (ולא כזוג).
– אחד מבני הזוג הזין מס' תעודת זהות שונה משלך בעת הרישום לאתר.
אנא ודא/י כי כל ההגדרות הנ"ל נעשו כראוי. במידה והבעיה לא נובעת מאחד הסעיפים הנ"ל, אנא פנה/י אלינו לקבלת עזרה.
ש: מה ההבדל בין דירוג כיחיד לדירוג כזוג?
ת: דירוג כיחיד הוא הדירוג "הרגיל". דירוג כזוג הוא במקרה שיש שני בני זוג שמועמדים השנה לתואר שני בפסיכולוגיה ונרשמים למערכת. במקרה זה, ניתן לבקש לדרג זוגות של אפשרויות למשל, במקום הראשון, בן הזוג הראשון מעדיף את התכנית הקלינית באוניברסיטת אשדוד, ובן הזוג השני מעדיף את התכנית הקוגניטיבית באוניברסיטת אשדוד. במקום השני, בן הזוג הראשון מעדיף את התכנית הקלינית במכללת הגולן, ובן הזוג השני מעדיף את התכנית הקוגניטיבית במכללת צפון הגליל. וכך הלאה. יש לציין שאין חובה להיות זוג נשוי או ידוע בציבור או שום דבר כזה. ההצהרה על היותכם בני זוג היא שלכם בלבד (שני בני הזוג חייבים לאשר ע"י הכנסת מספר תעודת הזהות של בן הזוג השני). הדירוג כזוג לא פוגע בסיכויים של בני הזוג להתקבל לתכניות השונות, אלא מאפשר לזוג לתאר באופן מדויק את ההעדפות שלהם.
ש: יש לי שאלות נוספות, לאן ניתן לפנות?
ת: אנא פנו לעמוד "צור קשר". שאלות שתהינה רלוונטיות לכלל ציבור המועמדים תתווספנה לעמוד זה.

להלן לוח זמנים של התהליך:

תקופת הרישום לאתרמה-15/02/2024 עד ה-23/06/2024
תקופת דירוג ההעדפות באתרמה-01/07/2024 עד ה-21/07/2024
שליחת הודעות למועמדים01/08/2024 לכל המאוחר

לכל פנייה ובקשה ניתן לפנות דרך לשונית זו או לחייג אלינו, ונחזור אלייך בהקדם.

חברות וארגונים יכולים לפנות במייל.